אודות


אודות
אזור עמק השלום שבפאתי יקנעם עילית, הוא אזור נדיר ביופיו.
ריאה ירוקה עם היסטוריה מרתקת, המושכת אליה מאות אלפי ישראלים מידי שנה.
מטיילים, רוכבים, אוהבי טבע ונוף, משפחות עם ילדים מכל רחבי הארץ - כולם באים להנות מהמעיינות והנחלים וממרבדי הפרחים, ולשאוף אוויר נקי כמו פעם.
אבל המרחב הנדיר הזה נמצא בסכנה, בגלל תכניות בנייה חסרות הגיון המנוגדות לאינטרסים של תושבי יקנעם, המועצה האזורית מגידו והציבור כולו.
בנייה מאסיבית באיזור זה, תביא לעומס עצום על תשתיות העיר יקנעם, והפקקים הגדולים שמשתרכים כל בוקר ביציאה מהעיר, רק ילכו ויחמירו.
אנחנו קוראים לראש העיר יקנעם מר סימון אלפסי, לוותר על השאיפות להרחבת העיר.
מטרת הקבוצה היא למנוע את הרס הטבע והסביבה למען הדורות הבאים, לשמור על הקיים ולשפר אותו ולא להמשיך לגדול על חשבון איכות החיים תוך פגיעה אנושה באזור טבע נדיר ומיוחד במינו.


השתלשלות העניינים

הכל מתחיל באזור 2006. ראש העיר סימון אלפסי מבקש לספח את עמק השלום ליקנעם למטרות בנייה.
קמה התנגדות עצומה ובעקבותיה, סימון נסוג וחותם על הסכם "קו הירוקים".



ב 2013, שר הפנים אלי ישי חתם על העברת הגבולות ממגידו ליקנעם בהתאם ל"קו הירוקים".
כעבור 3 שנים, ב 2016, יקנעם מאשרת תוכנית מתאר כוללנית - זו תוכנית כללית שמתארת באילו שטחים יבנו, ובאיזה מתכונת (בניינים או דירות קרקע, אזורי פארקים ובתי ספר וכדומה).
לא יבשה הדיו מהחתימה על תוכנית המתאר הכוללנית של יקנעם (20861\ג), שמאפשרת לה לגדול עד לכ 36500 תושבים (גידול של קרוב ל 100% ביחס לאוכלוסיית יקנעם דאז) וסימון שועט קדימה מחדש על מנת לספח את עמק השלום.
ועדת הגבולות, שתפקידה לייצר המלצה לשר הפנים כיצד ייראו גבולות המחוזות, מקבלת מינוי ב 18.9.2016 וסימון דורש לקבל את עמק השלום.
תושבי יקנעם מפגינים ב 2016 על מנת להבהיר את התנגדותם לבנייה על עמק השלום, נחל השניים ורמת השניים. והדבר יורד מסדר היום הציבורי.






בין השנים 2016 ל 2020 שלושה תהליכים קרו במקביל:
התהליך הראשון - שכונת שער הגיא אוכלסה ושכונת הגגות הירוקים התמלאה. התוספת המאסיבית בתושבים יצרה עומס בלתי רגיל על התשתיות ביקנעם (חניות, מיעוט מרכולים וסופרים שיוצר חוסר תחרות ועליית מחירים, לכלוך בכבישים וכו'..). העומס הורגש במיוחד בפקקים שתושבי יקנעם מרגישים בבקרים ביציאה מהשכונות ומיקנעם ובערבים בכניסה אליהם. מאות תלונות הופצו הן ברשתות החברתיות והן מול הגורמים הרשמיים בעירייה. סימון מצידו טוען כי העיר בנוייה כ"נקניק" כדבריו ולכן נוצר העומס ובאותו משפט אומר שכלל אין פקקים בעיר.

התהליך השני שקרה בין 2016 ל 2020 הוא הפקת תוכניות פרטניות ל 4 שכונות נוספות ביקנעם - השיטה, רמת השניים, תל קירה. אלו מתווספות לשכונת נחל השניים אשר כבר הייתה בתהליך הפקה עוד קודם לכן. השכונות האלו, במידה ויצאו לפועל, יוסיפו כ 1500 יחידות דיור ביקנעם כלומר עוד כ 6000 תושבים ועוד כ 2500 כלי רכב על אותןתשתיות שכבר עתה פקוקות.



התהליך השלישי קרה במקביל ומאחורי הקלעים - סימון ניסה בתהליך עקבי להעביר את אזור עמק השלום ממגידו ליקנעם.

בחדרי חדרים הועלו שתי חלופות - חלופת אלייקים וחלופת עמק השלום.
מועצה אזורית מגידו התנגדה נחרצות להעברת השטח בחלופת אלייקים (שכן העברה זו תנתק שני ישובים מהמועצה - אלייקים ועין העמק). ראש המועצה - חולבסקי הסכים, ללא שיתוף הציבור כמתחייב בחוק עזר, להעברת שטח מצומצם מרמת השניים ועמק השלום ליקנעם.


אלא שאז, בספטמבר 2020 נודע לתושבים על דבר העברת השטחים ועל תוכניות השכונות ביקנעם ומיד התגבשה קבוצת התנגדות של תושבי יקנעם עילית ומועצה אזורית מגידו.

הקשר בין 4 השכונות המתוכננות ביקנעם והפקקים שיבואו עימן לבין עמק השלום הוא שבמידה ויבנו את השכונות האלו (לפי התכנון הנוכחי), העיר תהיה כל כך פקוקה עד שלא תהיה שום ברירה אלא לחצות את עמק השלום, נחל השניים ונחל השופט בכבישים על מנת לשחרר את העומסים הפנימיים. ראש העיר אמר בקולו שלא יבנה את השכונות האלו אלא אם יאפשרו לו לסלול כבישים החוצה מהן. אם השכונות האלו תיבננה, אף ראש עיר לא יוכל לעמוד בלחץ התושבים ועמק השלום יוחרב בכבישים ובניינים. במילים אחרות, כל הלוגיקה מובילה ליצירת שח-מט בו לא ניתן יהיה למנוע את החרבת עמק השלום. 



יחד, מטה התושבים המשותף, הצלחנו לדחוק את מועצה אזורית מגידו כדי שתתנגד נחרצות להעברת השטחים. גיבשנו מעל 54000 חתימות נגד בנייה עתידית בעמק השלום. הקמנו דפי פייסבוק עם מעל 5000 חברים וגייסנו תרומות מעל 100000 ש"ח.
מטה התושבים ומאות המתנגדים שלחו מכתבי התנגדות למשרד הפנים אשר מצא שצריך לקיים דיון מחדש בנושא. ב 22.11.2020 התכנסה ועדת הגבולות ואליה הוזמנו עשרות אירגונים: קק"ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות, עמותת לוטם (אשר מתפעלת מוסד לטיפול בנוער עם צרכים מיוחדים בחוות עמק השלום), מועצה אזורית מגידו, יקנעם, מטה התושבים ועוד..
כל הנוגעים בדבר אמרו "לא" להעביר את עמק השלום ליקנעם. אפילו סימון העדיף את חלופת אלייקים.
עם זאת, בינואר 2021 פרסמה הוועדה את המלצתה להעביר את עמק השלום ליקנעם.

אנחנו תומכים בבנייה בקצב הריבוי הטבעי (2.2% בשנה) של תושבי העיר ובעיקר בהפיכת הישן בעיר לחדש. מבדיקה של השטח של יקנעם, רואים בבירור שבקצב גידול כזה, ליקנעם יש די עתודות קרקע ל 30 השנים הבאות. אנו מחזיקים בתפיסה שכפי שלא היו בונים בפארק הירקון ובשמורת דן, כך אין לבנות בסנטרל פארק של האזור - הלא הוא עמק השלום.

אנו, מטה התושבים, רוצים להפסיק את ההתרחבות הכאותית של יקנעם לכיוון השטחים הירוקים המקיפים אותה. איננו רוצים שיקנעם תהפוך למטרופולין אפור אלא שתישאר ירוקה ומוקפת ירוק. אנו תומכים בהשקעה בתושבים הקיימים ובעיבוי התשתיות בעיר לפני שהכאוס התכנוני משתלט על העיר לגמרי.